מחלה היא חוסר איזון ברמה הגופנית, הרגשית, השכלית, או הרוחנית. תפקוד לקוי של מערכות הגוף והנפש של האדם. תפקיד המחלה להביא את האדם לאיזון(!) המחלה משמשת כאינדיקציה לחוסר איזון כלשהו על מנת שהאדם יוכל לזהות את חוסר האיזון ולעשות שם תיקון. המחלה עצמה היא למעשה הגורם המאזן את החולה בה. למשל – אדם שעובד כל הזמן ולא מסוגל לקחת חופש, יביא על עצמו מחלה שתכריח אותו לנוח. דוגמא אחרת – אדם אינו מסוגל לבטא את רגשותיו החוצה בצורה בריאה, יביא על עצמו התפרצויות זעם קשות שמטרתן לאזן את הגודש הרגשי שהוא שומר בתוכו.
כל הבריאה מתחלקת לגלוי ולנסתר. הגלוי הוא כל אשר נכלל ברובד הגופני והנסתר הוא אשר נכלל ברבדים האחרים (רגשי, שכלי ורוחני). הגלוי הוא מה שאנו מסוגלים לראות, למדוד ולכמת. הוא התוצאה. הנסתר הוא הסיבה ואליו אנו רוצים להגיע על מנת לשנות את התוצאה. ברמה הטיפולית הגלוי הוא המחלה/חוסר האיזון שהביא את המטופל להתחיל את התהליך הטיפולי, והנסתר הוא המטרה של הטיפול ומקום הימצאו של הריפוי. כאשר מגיעים לגילוי הנסתר – לסיבה שהביאה למחלה מלכתחילה מגיעים לריפוי. למשל: הגלוי יהיה השמנת יתר והנסתר יהיה פחד מיחסי מין. דרך ההשמנה ניתן להימנע בקלות מקיום יחסי מין מבלי להתמודד עם הפחד ומבלי להיחשף.
הגוף הוא מראה מושלמת של הנפש. דרך התבוננות ועבודה עם הגוף ניתן ללמוד על תהליכים חינוכיים, מצב רגשי, עמדות וגישות חיים של האדם. שפת הגוף, מבעי הפנים, היציבה, ההליכה, תנועות הידיים, מבנה הגוף, הקול, אופי הנשימה – כל אלה סממנים שמשקפים את הרבדים האחרים – את הנפש. למשל: אדם שמבנה הגוף שלו רחב מאוד למעלה וצר מאוד למטה – חסר לו בסיס. הוא נמצא ברבדים העליונים, אבל אינו מצליח להוריד את האנרגיה מטה. בד"כ אדם כזה יהיה "מעופף", לא מקורקע, בעל קושי להגדיר יעדים ומטרות בחייו ומנותק ברמה הרגשית – לא מודע לרגשותיו.
דוגמא נוספת: אדם שכאשר נמצא בשיחה מחזיק את הידיים והרגליים משולבות וסגורות מבטא חסימה של תכנים – הוא לא מסוגל להכיל את מה ששומע, מגן על עצמו, מסתגר בתוך עצמו, מסתתר.